הגשר מעל נחל בוהו

פרויקט הגשר מעל נחל בוהו, בו שימשה חברת אינג' מ.יוגר בתפקיד יועץ קרקע מטעם הקבלן סולל-בונה, נועד עבור קו הרכבת מאשקלון לבאר שבע ובהתאם לאילוצי שימור הסביבה והתשתית המורכבת לגשר רכבות - היה ייחודי בישראל.

​

הגשר ממוקם מעל נחל בוהו, ממערב לעיר נתיבות, איזור רגיש מבחינה סביבתית ולצורך בניית הגשר היה צורך בביצוע קפדני ועדין בכל הנוגע לשמירה על הטבע.

​

הפרויקט

​

הוחל בתכנון בנובמבר 2010 והתחלת הביצוע בפברואר 2011 והסתיים באוקטובר 2012 - הקבלן מבצע היה "סולל בונה" ויועץ הקרקע מטעם הקבלן: אינג' מוטי יוגר.

 הגשר כולל שמונה מפתחים שווים באורך 32.5 מ' כ"א, ברוחב 12 מ' ואורכו הכולל 260 מ'. נציבי הגשר הינם בחתך עגול חלול בקוטר 4 מ' המגיעים לגובה של כ- 20 מ'. המבנה העליון של הגשר מורכב משתי קורות טרומיות מאסיביות בגובה 2.2 מ' במשקל של כ-200 טון כל אחת, היצוקות באתר ומונפות על גבי נציבי הגשר. לאחר הנחת הקורות נוצקת פלטת מיסעה בעובי של כ-30 ס"מ. הגשר הינו גשר נמשך עם תפרים בנציבי הקצה ובשני נציבים פנימיים, כאשר חלק מהנציבים רתומים למבנה התחתון. בנציבי הקצה ובחלק מהנציבים הפנימיים הורכבו סמכים מיוחדים מסוג EKH. סמכים אלה מונעים תזוזות לרוחב הגשר ועל-ידי כך משתפים גם את הנציבים הלא רתומים למיסעה בקבלת הכוחות האופקיים המתקבלים מעומסים, כגון עומסים צנטריפוגליים, עומסי רוח ורעידות אדמה. בכיוון האורכי של הגשר, הסמכים מאפשרים את התזוזות על מנת לא לקבל כוחות גדולים עקב עומסים כגון טמפרטורה, הצטמקות וזחילה. הסמכים תוכננו לקבלת כוחות אופקיים של עד כ-200 טון. לגשר נעשה חישוב אינטראקציה (מסילה גשר) מפורט באמצעות תכנת MIDAS CIVIL בהתאם לתקן האירופאי EN 1992-2.

​

בקרת איכות בזמן הביצוע

​

בזמן יציקת הקורות הטרומיות נפתחה אי התאמה על-ידי בקרת האיכות של הקבלן בנוגע לחוזק הבטון שהגיע מאחד המיקסרים ליציקת הקורה. נערכו שתי בדיקות נפרדות על-ידי שני מכוני בדיקה שונים. על-פי התוצאות של מכון מס' 1 התקבל חוזק לחיצה בגיל 28 יום של 66 מגפ"ס לעומת 5.30 מגפ"ס לפי התוצאות של המכון השני. בשלב זה הוחלט להמתין לתוצאות חוזק הבטון בגיל 50 יום לאימות התוצאות. עם קבלת תוצאות לאחר50 יום הוחלט לבצע בדיקה מעמיקה לבירור הנושא.

הפעולות שננקטו:

הנחייה להוצאת גלילים במקומות חשודים על מנת להיות בטוחים כי קיים בטון בחוזק נמוך באיזור מסוים בקורה. לצורך כך בוצע מעקב אחר יציקת קורה טיפוסית לצורך גילוי מיקום המיקסר הפגום.
פגישה עם טכנולוג הבטון לצורך בירור הנושא.
בדיקת פטיש שמידט, שהינה בדיקה המאפשרת לקבל מושג לגבי הפרשים בצפיפות הבטון באזורים שונים. הבדיקה לא נותנת את חוזק הבטון אלא רק מצביעה על שינויים באחידותו. כאמור, על מנת לתת הנחייה להוצאת גלילים לבדיקת חוזק הבטון הקשוי במקומות בהם נוצק הבטון בעל החוזק הנמוך, בוצעה סקיצה עקרונית, על סמך סדר יציקת הקורה, למיקום בו קיים חשד לבטון החלש. ביצוע סקיצה זאת התאפשר אך ורק בזכות מהנדס הביצוע שתיעד בצורה מסודרת את הסדר ואופן היציקה אשר בוצעו בפועל.

תוצאות הגלילים שהתקבלו הראו בוודאות על ירידת חוזק של הבטון:

גלילים מס' 1,2,3 באיזורהבטון החלש הראו חוזק הבטון נמוך מהמתוכנן - גלילים מס' 4,5,6 באיזור התקין הראו חוזק הבטון בהתאם למתוכנן.

בשלב זה נעשתה בדיקה מעמיקה לאופן הטיפול בבעיה ולאחר בדיקות נוספות, התייעצויות עם מזמין העבודה ומנהל הפרויקט הוחלט לבצע חיזוק לקורה על מנת להכשירה לתפקוד מלא כמתוכנן.

למרות לחצים רבים לאישור הקורה משום שהייתה בדיקת מעבדה שהוכיחה כי חוזק הבטון הוא ב-60 וטענת טכנולוג הבטון כי הבטון שהגיע לאתר הוא בוודאות מסוג ב-60, הוחלט לבצע בדיקה מעמיקה לנושא על מנת לבטל את הספק הקטן ביותר שקיים בטון בחוזק נמוך מהמתוכנן. יש לציין כי הבדיקה לא הייתה יכולה להיעשות ללא שיתוף פעולה מלא מצד הקבלן ומטעם בקרת האיכות מצד הקבלן. בזכות הבדיקה המעמיקה שנעשתה התגלה בקורה בטון בחוזק נמוך מהמתוכנן וננקטו צעדים מתקנים.

פורסם לראשונה בעיתון איגוד המהנדסים לבנייה ולתשתיות גיליון מס' 66